.jpg)
הליך ברירת עוברים - PGD
קודם כל חשוב לציין, שבשלב זה, IVF+PGD אינו נמצא בסל הבריאות הממלכתי עבור המוטציה שלנו.
למרות שהתהליך אינו נמצא בסל, עבור זוגות המעוניינים למנוע את העברת המוטציה ב-BRCA לדור הבא, קיימת האפשרות של הפריה חוץ גופית (IVF) + ברירת עוברים (PGD).
עלויות של סבב פרטי לגמרי משתנות לפי ביה"ח בו את מבצעת את התהליך, כאשר העלות בבתי חולים פרטיים עולה משמעותית יותר מאשר בבית חולים ציבורי.
התהליך לא נמצא בסל הבריאות, אולם לעיתים קופות החולים מאשרות את התשלום עבור ההליך בעזרת טופס 17. לכן, המלצתינו בשלב הראשון, היא להגיש בקשה להתחייבות כספית דרך הקופה. אנו ממליצות לצרף את מכתב היעוץ הגנטי שלך, מכתב אישי המסביר מנוע את מבקשת לפנות לביצוע התהליך, והמלצות כתובות נוספות מאנשי מקצוע רלוונטים - רופאים או גנטיקאים. במידה והקופה מאשרת התחייבות כספית (טופס 17) ההליך מסובסד באופן מאוד משמעותי.
במידה והקופה מסרבת להשתתף במימון, עומדות בפנייך מספר דרכים בהן תוכלי לפעול.
נציין תחילה חישוב גס של עלויות, במידה ואת מבצעת סבבי טיפול באופן פרטי לחלוטין.
- הקמת מערכת גנטית, עלות חד פעמית לבית החולים בו בודקים את העוברים: כ-10.000 ש"ח.
- סבבי IVF (הליך שאיבת הביציות): החלק העיקרי שעלותו משתנה בין בתי חולים ציבוריים לפרטיים. בעוד שבבית חולים ציבורי שני סבבי שאיבה עולים כ-15.000 ש"ח, בבית חולים פרטי העלות לסבב אחד היא בסדר גודל כזה.
- תרופות פריון: מאחר והמטרה היא לשאוב כמות גבוהה של ביציות, אנו מקבלות טיפול הורמונלי בזריקות שמטרתו למקסם את כמות הביציות בכל סבב. העלות של התרופות משתנה בצורה משמעותית לפי שני גורמים עיקריים: א. האם הסבב במימון קופת החולים או לא (גם כאשר התהליך במימון, הזריקות עולות כסף, אך עם הנחה משמעותית מאוד). ב. מה המינון התרופתי שיקבע לך ע"י רופא הפריון המטפל.
- בדיקת העוברים לנשאות: כל סבב דגימה עולה כ11.000-12.000, ללא תלות בכמות העוברים הנבדקים.
מה ניתן לעשות כדי להוזיל את העלויות הגבוהות?
יש שתי אופציות עיקריות:
-
לגשת לרופא פריון, שיעזור לכם להגיש בקשה לטופס 17 עבור החלק של ה-IVF בלבד. במידה ותקבלו אישור, תסבסדו חלק משמעותי מהתהליך.
-
נכון לכתיבת שורות אלו, בביה"ח שערי צדק בירושלים קיימת קרן העוזרת לזוגות לממן עבורם PGD שאינו נמצא בסל הבריאות, כמונו. בשביל לקבל את הסבסוד, יש לקבוע תור ביחידה הגנטית (לצלצל לזימון התורים של ביה"ח, ולבקש לקבוע תור ליועצת גנטית עבור תהליך ברירת עוברים) וביחידת הפריון. תצטרכו להוכיח שהקופה מסרבת לממן עבורכם את ההליך, ולכן יש צורך בסירוב הכתוב מהקופה. במידה והסירוב נמסר לכן טלפונית, התעקשו על קבלתו בכתב. כמו כן, בשביל לקבל את סבסוד הקרן, יש כמובן לבצע את התהליך כולו בביה"ח שערי צדק. הקרן לא מממנת את ההליך בצורה מלאה, אך ההבדל לעומת מימון עצמי הוא משמעותי מאוד.
בין אם תעברי את התהליך עם או בלי מימון- כך מתחילים את ההליך:
פגישה אצל רופא פריון, בקופה או ביחידה בה תבצעי את הטיפולים. אנו ממליצות להגיע לפגישה עם כל הבדיקות שמשרד הבריאות דורש לפני טיפולי פריון (רשימת הבדיקות באתר משרד הבריאות או באתרי יחידות הפריון השונות), זה יחסוך זמן והרופא ידע להתייחס כבר לנתונים שלכם כזוג. את ההפניה לבדיקות אפשר לקבל מכל רופא נשים או משפחה.
פגישה עם גנטיקאי בביה"ח שמבצע PGD. יש להגיע לפגישה הזו אחרי שביצעת סקר גנטי טרום הריון בקופה (בדיקה המומלצת לביצוע לפני כל הריון, בין אם טבעי או בטיפולים).
משם ינחו אתכם אילו בדיקות נוספות נדרשות. להקמת מערכת גנטית לרוב דרושות דגימות דם של שני בני הזוג, ובנוסף הורים או אחים של מי שנשא, במידה וניתן.
לאחר שהמערכת הגנטית מוכנה תקבלו מכתב בשם "מכתב מוכנות" שלמעשה מאשר שניתן להתחיל את התהליך, ומשם כבר מקבלים הוראות מדויקות מהרופא או האחיות ביחידת הפריון.
התהליך כולל בעקרו זריקות (שאת מזריקה לעצמך בבית בשעה קבועה, בכל יום במהלך הסבב), וכן פעמיים-שלוש בשבוע שצריך לבצע בדיקות דם לרמות הורמונים ואולטרסאונד וגינלי לספירת זקיקים.
לפי שילוב של התוצאות בשתי הבדיקות הללו הרופא מחליט מתי נכון לבצע את שאיבת הביציות.
לאחר השאיבה- הביציות מופרות עם זרע בן הזוג וגדלות ב"אינקובטורים" במעבדה מספר ימים. ביום ה-3 או ה-5 לחיי הביצית המופרית, נלקחת ע"י אמבריולוג דגימה והיא זו שנשלחת לבדיקה גנטית. כעבור ימים או שבועות (תלוי בביה"ח בו תבצעו את ההליך) תקבלו תשובה כמה מהביציות המופרות נושאות את המוטציה הגנטית שלכן, וכמה מהן "נקיות". במידה ויש ביציות מופרות ללא המוטציה, רופא הפריון יקבע לו"ז (וטיפול תרופתי, במקרה הצורך) להחזרתן לרחם.
להתייעצויות כלליות על ההליך, אנו ממליצות על הצטרפות לקבוצת פייסבוק העוסקת בPGD (באופן כללי, ולא ספציפי עבור המוטציה שלנו).
בהצלחה!