.jpg)
הכנות לניתוח כריתת שד מפחית סיכון
התהליך מעט שונה בין בתי החולים השונים, ניסינו לציין טיפים כללים, כמובן שבהתאם לבית החולים בו
תעברו את הניתוח - תקבלו גם הנחיות מבית החולים עצמו או מהמנתחים.
מבחינת התחייבויות לתשלום – לפי מה שהמנתחים או הגורם המבטח שלכן הדריך אתכן. תשתדלו לקבל את כל ההתחייבויות כמה שאפשר מראש + לוודא שקיבלתן את מלוא ההתחייבות שאתן צריכות לקבל! שלא תגלו סמוך לניתוח שהכיסוי הוא חלקי למשל. יש מספיק לחץ. בואו לא נוסיף עליו.
אם הניתוח שלכן אחר הצהריים ואתן מודאגות מהצום לפני לכו לבית קפה בבוקר לארוחת שחיתות שתחזיק אתכן שבעות ותשמח אתכן כאילו אתן סתם ביום חופש. רק שימו לב שאתן מסיימות את הארוחה עד הזמן בו אתן צריכות להכנס לצום. תמשיכו לשתות עד השעה שבה אסור לשתות יותר.
תעשו מראש רשימה מסודרת של מה להביא לניתוח, אל תחכו ליום האחרון. דברים שהיו שדרוג לנוחות מבחינתנו:
-
כוס שתיה קרה רב פעמית גדולה עם קש (יכול להיות לא נוח להרים בקבוקים בהתחלה).
-
כוס טרמית לשתייה חמה + תיונים טעימים מהבית.
-
לא לשכוח משחה ומברשת שיניים, תחתונים וגרביים כיפיות, כפכפים למקלחת (על אף שבימים הראשונים אסור להרטיב פלג גוף עליון).
-
כיסוי עיניים כמו של טיסות למי שקשה לה לישון כשיש אור, או מי שיש לה מלווה שישן\ה איתה.
-
חומרי ההרדמה, משככים אופיאטים (שהם תענוג בפני עצמו), וחוסר התזוזה עשויים להביא לעצירות. מומלץ לארוז בתיק לניתוח גם שזיפים מיובשים ולצרוך מהם מעט במהלך האשפוז.
יכולות להיות לך בחילות בגלל חומרי ההרדמה. כשאת פוגשת המרדים ביום הניתוח תבקשי לקבל מינון מכובד של נוגדי בחילה (פראמין או זופרן, לפי מה שהמרדים או אתן מעדיפות). לפעמים עדיין תהיה לכן בחילה בהתאוששות או בשעות הראשונות לאחר המעבר למחלקה, חבל לסבול סתם. בקשו מהצוות נוגד בחילה. לפעמים הבחילות נמשכות יותר זמן ויש משככי כאבים שכתופעת לוואי עושים בחילה. אפשר להביא קרקרים ליתר ביטחון, אם זה יהיה הדבר היחיד שתצליחי לאכול ביום הראשון לאחר הניתוח.
בזמן האשפוז אמורים לתת לך משככי כאבים מסביב לשעון, כל כמה שעות. בימים הראשונים אנו ממליצות לקחת גם אם כואב רק קצת. הגישה היום בכירורגיה היא שהרבה יותר קל למנוע מהכאב לעלות מאשר להוריד אותו כשהוא כבר ברמה מציקה או בלתי נסבלת. אח"כ תורידו בהדרגה ותראו מה נכון לכן. אם משככי הכאבים לא מספיקים לכן תיידעו את הצוות, יש מספיק מה לתת, אמנם חלק בא בצורת זריקה לטוסיק אבל אם זה עוזר אז למה לא?
תזוזה חשובה לתהליך ההחלמה. כשאת מרגישה שאת מסוגלת (נגיד לא בלילה ישר אחרי הניתוח) תעשי סיבובים במחלקה, בקומה, בבניין. כשאת חוזרת הביתה תסתובבי סביב הבלוק. לא להגזים. בהתחלה את יכולה להתעייף גם מהליכה איטית של רבע שעה. לאט לאט.
האשפוז לאחר הניתוח הוא לרוב 2-4 לילות. בבתי החולים הפרטיים ניתן לקחת חדר פרטי, מה שמאפשר לבן הזוג או למלווה להשאר איתך בלילה (בחדר פרטי יש מיטה נפתחת עבור המלווה). זה כמובן לא קריטי, אבל חשוב לדעת שזו אפשרות.
בהתחלה אי אפשר לחפוף לבד ובימים הראשונים בכלל אסור להרטיב את איזור הניתוח. ממליצות להיכנס לניתוח עם צמה סינית ולהשאר איתה כל האשפוז כדי שהשיער לא יתבלגן ויציק. עוד אופציה היא להביא שמפו יבש (ספריי) או מים בבקבוק ספריי קטן להרטיב קלות את השיער. בבית, כל עוד אתן עם נקזים (צינורית שיוצאת מאיזור הניתוח ובסופה מחובר מעיין "רימון" שאוסף הפרשות דמיות מאיזור הניתוח), לא תוכלו להרים ידיים כדי לחפוף לבד. תאלצו להיעזר בבן זוג, אחות או חברה. יש מי שמעדיפה לקבוע תור למספרה קרוב לבית לחפיפה בלבד. אחרי שהנקזים יצאו כבר תוכלו להרים ידיים ולהתקלח לבד. הוצאת הנקזים היא בהתאם להחלמה שלכן ולרוב כעשרה ימים עד שבועיים לאחר הניתוח אבל זה מאד אינדבידואלי.
בהקשר של נקזים ומקלחות - במהלך היום הנקזים מחוברים עם קליפס לחזיה או נמצאים בתוך מה שנקרא "חגורת נקזים" שניתן לרכוש או להשאיל מקהילת "גנים טובים". בזמן המקלחת, קשרי שרוך עבה על הצוואר, כמו שרשרת ארוכה. זה יכול להיות שרוך של נעל, טרנינג, או רצועת סאטן. תלי על השרוך את הנקזים (הם באים עם מעין קליפס) והתקלחי בזהירות.
בהתחלה אפשר לישון רק על הגב ורק בתנוחה מוגבהת. תדאגו לכריות מתאימות. לאט לאט תוכלו להוריד מזווית השינה ובהמשך תוכלו לחזור לישון על הצד. בנסיעה הביתה אפשר לשים מגבת מקופלת או כרית רכה בין חגורת הבטיחות לחזה. או לחגור רק מסביב למותן.
אם אתן לא ישנות לבד במיטה, ניתן לשים מספר כריות ארוכות ("נחשוש") בינכן לבין בן הזוג. ככה הוא לא יחבק אתכן בטעות בלילה (לרוב זה נחמד, שניה אחרי הניתוח- פחות…). במידה ואין לכן כריות נחשוש- זה באמת לא קריטי. אפשר לשים כריות ארוכות או שמיכה נוספת מגולגלת.
כאשר תשוחררו הביתה אין מניעה שתהיו לבד בבית, בתנאי שתוכלו להסתדר ללא הרמת דברים כבדים, בישולים או ילדים. חשוב שכל מה שאתן זקוקות לו יהיה בגובה כתפיים מקסימום! זה אומר צלחות, כוסות, אוכל מהמקרר. קשה להרים ידיים. דברים שלרוב לא כבדים לכן (כמו קומקום חצי מלא) פתאום יהיו כבדים לכן. זה מייאש בהתחלה, אבל צריך להבין שמדובר בתקופת החלמה שבסופו של דבר חולפת, וחשוב לא למתוח את גבולות הגוף בשלב הזה.
אם אומרים לכן לא להרים דברים כבדים במשך מספר שבועות - הקשיבו למנתחים, ההנחיות שהם נותנים הם כדי שההחלמה תעבור כמה שיותר חלק וללא סיבוכים ברי מניעה.
נהיגה אפשרית לאחר הוצאת הנקזים, אך חשוב לקחת בחשבון שבשבועות הראשונים לאחר הוצאת הנקזים עדיין יש מגבלת תנועה מסויימת בידיים. זה אומר שקשה יותר לבצע פניות - מרגישים חלקים בגוף שלא ידעתן שקיימים, או שהמתיחה שלהן משמעותית בפעולות כ"כ פשוטות. בכל מקרה- להיזהר ולא למתוח את הגבול יותר מדי. לא לנהוג רחוק בפעמים הראשונות.
דאגו למספר חולצות מכופתרות או עם רוכסן, ושיהיו רחבות. כאמור בזמן שאת עם הנקזים, שזה כשבועיים במהלכם אי אפשר להרים ידיים כך שאי אפשר ללבוש חולצות דרך הראש. בתקופה המיידית לאחר הוצאת הנקזים עדיין יש הגבלה מסוימת בתנועת הידיים ולכן חולצות עם מפתח צוואר רחב יהיו אפשרות טובה, לא כאלו עם צווארון סגור.
כשצריך להחליף פלסטרים מעל הנקזים- אם כואב להוריד את הפלסטר גם כשהוא רטוב, שימו עליו קצת אלכוהול וזה משחרר את הדבק יופי.
הגוף זקוק לחלבון בתהליך ההחלמה (מכל פציעה או ניתוח). תקפידו על תזונה טובה. לא צריך להתחיל לשתות אבקת חלבון, אבל כן לדאוג לתזונה מאוזנת ולראות שאתן מקבלות חלבון.
ובעיקר בעיקר – הרבה סבלנות.
ההחלמה לוקחת זמן. גם פיזית, גם נפשית.
זה קשה כשאת פתאום מגלה שאת לא יכולה לעשות דברים יומיומיים לבד. זה מייאש. אבל זה בר התמודדות ותזכרו תמיד שזו רק תקופה, והיא חולפת! ואם החלטתן שזה מה שאתן צריכות לעבור, אז אתן לגמרי יכולות להתמודד עם זה!
כל גוף מצטלק מעט אחרת. ישנם תכשירים רבים בשוק: "קלו-קוט", רצועות סיליקון, שמן ויטמין E. פלסטיקאים יודעים להמליץ, במידה וטיפול בצלקת הניתוחית הוא משהו חשוב עבורכן, תשאלו את הפלסטיקאי על איזה תכשירים הוא ממליץ.
שימו לב שניתן להשתמש בתכשירים רק לאחר החלמה מלאה של הגלד. כלומר, רק כשהפצע הניתוחי הופך לצלקת.